בלב הישוב איתמר נמצאת הגבעה שכונתה בפי המקומיים "ח'רבת חייא"

פירוש המילה ח'יה בערבית הוא נחש.

במקום נמצאו בורות מים רבים, מקוואות, מערות קבורה  ומתקנים חקלאיים, החרסים והממצאים מלמדים שהתקיים כאן יישוב למן ימי בית ראשון (ברזל 2) ועד לתקופה הביזנטית, רובם המכריע של השרידים משויכים לתקופת בית שני, משנה ותלמוד (או לפרק הזמן שבין התקופה החשמונאית ועד התקופה הרומית המאוחרת) (מאה 1 לפסה"נ עד מאה 4 לסה"נ).

מי היו תושבי המקום?

בתקופת שלטון בית חשמונאי (בשלהי המאה ה-2 לפסה"נ) נכבש מחוז עקרבה וח'רבת חייא בתוכו. החל מתקופה זו, התקיים באזור ישוב יהודי עד לימי מלחמת בר -כוכבא. לאחר המלחמה התרוקן מחוז עקרבה מיושביו היהודיים ואת מקומם תפסו שומרונים.

מבנה יחיד מסוגו בתל, בנוי מאבני גזית גדולות בעלות סיתות שוליים, מעיד כי מדובר בבניה ציבורית,

ספסלי ישיבה, בניה מרשימה וכיוון הבניה אל הר גריזים.

אולי נמצא כאן בית כנסת שומרוני?

סגנון הבנייה (סיתות שוליים), האופייני בין השאר לתקופות החשמונאית וההרודיאנית, מאפשר להציע שלפנינו שרידי בית חווה מפואר מימי הבית השני. אולם רק חפירה ארכיאולוגית תוכל לסייע בפתרון חידת המבנה.

בראש הגבעה מצפור ובו שילוט של פסוקי התנ"ך על רקע המקום בו התרחשו.

חנייה ברחבת בית הכנסת ומשם הליכה רגלית קלילה בשבילים מסודרים ומושלטים.