מדיר קלע לדיר בלוט

מדיר קלע לדיר בלוט

מהמרפסת של המדינה יורד מסלול קצר דרך מבצר ביזנטי בעל שרידים מרשימים אשר שנזכר בהתפעלות עוד בימי הסקר הבריטי. וכן, מערה אשר היוותה מקום תפילה לנזירים מתבודדים.

אורך המסלול:  1 ק"מ

משך הטיול: שעה וחצי

מים: אין מים במסלול, ניתן למלא לפני בבת הכנסת של פדואל

בטחון ועזרה רפואית: רבש"צ פדואל-  057-7565880

מוקד חרום מוא"ז שומרון- 1-700-700-106

מפות: 1:50,000 מפת טיולים וסימון שבילים- השרון ומערב השומרון (7). הוצאת החברה להגנת הטבע.

שבילים: 7529.

מומלץ להצטייד בפנס.

יש להשאיל מהשומר בשער הישוב פדואל את המפתח לשער תמורת תעודה מזהה, ולהחזיר בתום השימוש.

תחילת מסלול:

נוסעים על כביש 5 (חוצה שומרון) עד למחלף עלי זהב- פדואל- פונים לכביש 446 ונוסעים לפי השילוט לישוב פדואל. בשער הישוב פדואל עוצרים כדי להשאיל מהשומר את השער למרפסת של המדינה. לאחר מכן נוסעים במעלה ההר עד לצומת T ושילוט "המרפסת של המדינה ודיר קלעה". חולפים על בניין המכינה הקדם צבאית "ארץ הצבי" ומגיעים לשער הולכי רגל בגדר הישוב. נחנה את הרכב בסמוך אליו.

סוף מסלול:

יוצאים משער הישוב פדואל ובכיכר עלי זהב פונים שמאלה לכביש 446 לכיוון בית אריה. בקצה הירידה מגיעים לצומת דיר בלוט בה קיים מגדל שמירה צבאי. זוהי נקודת סוף המסלול. במידה ויש חיילים במגדל השמירה- ניתן להשאיר את הרכב בצומת. אם לא- מומלץ לטייל בחציו הראשון של המסלול ולשוב על עקבותינו לתחילת המסלול

תיאור מסלול:

נצא משער בגדר הביטחון של היישוב פדואל ונלך לעבר "מצפור המרפסת של המדינה". הגבעה הטרשית הנישאת, עליה שוכן היישוב פדואל (409 מ' מעל פני הים), ומיקומו במערב השומרון יצרו תצפית יוצאת מגדר הרגיל, מהמצפור תצפית עוצרת נשימה – כל שפלת החוף פרושה מהרי הכרמל בצפון ועד רצועת עזה בדרום, 70% מאוכלוסיית מדינת ישראל בטווח המשקפת כמו כן ניתן לראות מכאן אתרים חשובים בשדרת ההר- הר עיבל, רכס חומש, אגן נחל קנה, נחל שילה, מודיעין, רכס גזר, הרי ירושלים, שורש, והרי גופנא.

למרגלותינו פרוש עמק דיר בלוט, עמק דגנים שמתמלא כל שנה באגם עונתי. יש המזהים בעמק זה את מיקומה של "אבן העזר" המקראית (שמואל א, ד).

מהמצפור נמשיך 60 מטרים, צפון מערבה עד לכבשן סיד גדול. מיקומו של הכבשן חולש היטב על צומת הכבישים שלמרגלותינו- יעידו על כך מדרגות חצובות שהובילו לעמדה זו.

נמשיך למבצר הביזנטי שבראש ההר. מכבשן הסיד נלך דרום מערבה כ 150 מטרים עד לנדנה שבראש המצוק. מנדנדת התצפית נרד בשביל מסומן (שחור) ונלך דרך מטעי הזיתים לכיוון המבצר. המטע נטוע במחצבה עתיקה שממנה חצבו בוני המבצר את האבנים. מקצה המחצבה נרד בזהירות מדרגת סלע קטנה ונלך לאורך קירו הדרומי של המבצר עד שנגיע לפתח בקיר החומה- זהו שער המבצר. ניתן להיכנס ולבקר בתוך המנזר.  

ממפלס המנזר והכנסיה נצא מהכניסה הראשית של המבצר. מכאן נרד בשביל עדיין בסימון שחור תלול לעבר המדרגה נמוכה יותר של המבצר. במדרגה זו נמצא אחד ממאגרי המים וכן שני קברי "ארגז" ביזנטיים בהם נתגלו עצמות נזירים. מקצה המשטח, השביל יורד אל מערה גדולת מימדים, בעלת שני מפלסים, שלכל אחד מהם פתח נפרד.

נכנס מהחלק העליון, אך אם נרד לתחתית המערה נבחין בהסתעפות של המערה המובילה ליציאה נוספת, נמוכה יותר. בחלקה העליון של המערה מפכה מעיין עונתי קטן, בחלקו המזרחי של המערה ניתן להבחין בבירור בשרידי "אפסיס" חצוב, מה שמוביל למסקנה שמערה זו שימשה כמערת התבודדות ותפילה לנזירי המנזר. מהמערה נשקף נופה המרהיב של בקעת דיר בלוט.

נצא מהמערה ומשם נרד בצורה מתונה דרך "שביל כרמים" בין מטעי זיתים ולאחר 350 מ' מתעקל שמאלה לכיוון הכביש עד למפגש עם הכביש. עליה קצרה לאורך מעקה הבטיחות תוביל אותנו אל צומת דיר בלוט.

דרכים קדומות-

בעבר שכנה באזור זה דרך מקומית שכיוונה מערב-מזרח שעלתה מאפק להר שומרון. הדרך עלתה מאפק, עברה בדיר בלוט, המשיכה מזרחה לכפר א דיך, סלפית, ובסופה התחברה עם דרך גב ההר שכיוונה צפון-דרום. על צומת הדרכים החשובה בפאתי דיר בלוט שמרו שלושה מבצרים שבניהם היה קשר עין- דיר קלעה בגבעה הנוכחית, דיר אל מיר- בגבעה שממערב לערוץ, ודיר סמען מדרום לערוץ.

מבצר דיר קלעה

בשנת 1873 אנשי "הסקר של ארץ ישראל המערבית" ביקרו באתר וציינו כי הוא "אולי היפה והשמור שבמנזרים החרבים בארץ ישראל".

במרכזו של המבצר שרידי כנסייה ביזאנטית בדגם "בסיליקה" וגודלה היה 8.5X 25 מטר. היא הורכבה מנרתקס, אולם תפילה ואפסיס מרשים. מצפון לה נבנתה קפלה – הקפלה רוצפה בשטיח פסיפס שהשתמר ברובו. הפסיפסים המרשימים שנחשפו בכנסייה הועברו למוזיאון "השומרוני הטוב".

מבנה המבצר עצמו הוא מבנה גדול בעל כמה מפלסים שממדיו 47 X45 מטר. הוא בנוי מבחוץ אבני גזית, שחלקן מסותתות. קירו הדרומי נשתמר עד לגובה של חמישה מטרים ובגובהו נראים חלונות מהמפלס העליון. בדרומו של המבנה ישנו בית בד בסגנון אבן המשקולת והקורה, שנחצב בראשיתו כגת. לידו, צמוד לקיר המבנה ישנם מספר חדרי מגורים ומחסנים, מגדל השמירה במבצר שימש להגנת הדרך החשובה אשר למרגלותיו, מה שמהווה את הגרעין הראשוני להתיישבות באתר. המתקנים החקלאים נבנו מספר שנים לאחר מכן כאשר ה"מוצב" אויש ע"י תושבים נוצרים שהרחיבו בהמשך את המתחם ובנו את הכנסיה.

מסביב לאתר ישנה מערכת לאגירת מים, המורכבת מ-4 בריכות חצובות, אשר מידותיה של הגדולה בהן הינן 10X30 מטר.