מחוות יאיר- לחרבת שחאדה: מעגלי

מחוות יאיר- לחרבת שחאדה: מעגלי

אורך המסלול: 6 ק"מ

משך הטיול: 4-5 שעות

מים: יש להצטייד ב- 3 ליטר מים לאדם.

בטחון ועזרה רפואית:רבש"צ הישוב יקיר- 057-8132840

                                    רבש"צ חוות יאיר- 054-6414114

                                    רבש"צ נופים- 0575270701

                                    מוקד שומרון- 09-7929222

נא לשים לב לכך, שהמסלול עובר בשמורת טבע נחל קנה. אין להבעיר אש ויש לנהוג על פי הכללים הנהוגים בשמורות טבע.

מפות:  1:50,000 מפת טיולים וסימון שבילים- בקעת הירדן ומזרח השומרון (5-6), הוצאת החברה להגנת הטבע. המסלול חדש ואינו מסומן במפות סימון השבילים שיצאו עד שנת 2013.

פרטים נוספים ניתן לקבל בבית ספר שדה עפרה: 02-9975516

המסלול מיועד למטיבי לכת בלבד

מומלץ לטייל בליווי נשק!

תחילת מסלול: ממחלף קסם פונים מערבה ועולי על כביש 5 (חומה שומרון) לכיוון אריאל. נוסעים כ15 דקות עד שמגיעים לצומת מרומזרת ע"ש גיתי אבישר. ברמזור פונים שמאלה לכיוון יקיר ורבבה ועולים בעליה מפותלת. לאחר 1 ק"מ פונים ימינה פניה נוספת לכיוון יקיר ועמנואל "בצומת יקיר גדול". חולפים על פני הישוב רבבה ולאחר 4 ק"מ מגיעים לפניה שמאלה לישובים יקיר ונופים, צומת זו נקראת "צומת יקיר קטן". פונים ונכנסים לכיוון הישובים, ממש לפני השער של יקיר יש פניה נוספת שמאלה ומיד שמאלה נוסף בירידה לחוות יאיר. רכב פרטי יסע על פי השילוט לבית הקפה "הצריף של תמרי". אוטובוס יסע ישר בכביש הגישה עד לבית הכנסת של המקום ומשם ילכו המטיילים ברגל עד ל"צריף של תמרי" ומשם יתחילו במסלול.

תיאור המסלול:

אם בא לכם לקפוץ לטייל במסלול סבוך בכרמל, או לשכשך במעיינות באוירת הגליל העליון, אתם מוזמנים לטייל במסלול חדש מהישוב חוות יאיר לנחל קנה דרך חרבת שחאדה ומערה קארסטית שהגג שלה קרס. המסלול סומן זה עתה ע"י הועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע, בעזרת בית ספר שדה עפרה.

הטיול מתחיל מהיישוב חוות יאיר, ישוב העטוף בחורש טבעי של שמורת נחל קנה. שמו של הישוב מספר את סיפורן של שתי דמויות: יאיר בן מנשה- אשר מוזכר בספר במדבר לב', מא': "ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חותיהם ויקרא אתהן חוות יאיר", ואברהם שטרן- מפקד הלחי הידוע בכינוי "יאיר".

50 מ' אחרי "הצריף של תמרי", כאשר הכביש מתעקל בעליה ימינה, ישנו סימון שבילים שחור הממשיך ישר בשביל עפר לכיוון חרבת שחאדה. במהלך ההליכה אנו עדים לחורש ים תיכוני שהתפתח עם השנים כיוון שהמקום הוכרז כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט. הכרזה זו היא שמנעה רעיה מוגברת וכריתה של החורש לצורכי פחם והסקה.

בסיומה של העליה בשביל העפר נבחין בישוב נופים לימיננו ומולינו תתגלה גבעה מרשימה שסימני ההתישבות הקדומה ניכרים עליה למרחוק. זוהי חרבת שחאדה. בדרך לכיוון חרבת שחאדה נחלוף על פני פיצול שבילים, הסימון השחור ממשיך לחרבה, אך ישנו מסלול אדום הפונה ימינה (צפונה) ואליו נחזור בהמשך כדי לרדת ולהתחבר לנחל קנה.

כאשר נגיע למרגלות התל של חרבת שחאדה, נרד לרגע מהסימון ונטפס לראש הגבעה. מלמעלה ניתן לראות בבירור את המדרונות המערביים המתונים של השומרון המכונים "הדום השומרון". השיפוע המתון יחסית של מדרונות השומרון המערביים גרמו לזרימה רגועה של הנחלים מכיוון זה לכיוון השרון. נחלי השומרון לא היו עוצמתיים מספיק כדי לפרוץ את רכסי הכורכר לכיוון הים ועל כן נוצרו ביצות בשרון. כמו כן, ניתן לראות מהפסגה את הישובים אלמתן, מעלה שומרון, קרני שומרון על שלל שכונותיה, רמת גלעד, נופים ויקיר העוטפים את נחל קנה משתי גדותיו. באופק ניתן לראות את רצועת החוף וגוש דן.

במרכז הגבעה אנו עדים לשרידים של מפעל בית בד גדול, כמו גם מקוואות מהתקופה הביזאנטית. השאלה המעניינת היא מיהם תושביה הקדומים של חרבת שחאדה? אלו לבטח לא יהודים כיוון שבתקופה הביזנטית אנו יודעים שלא גרו יהודים בשומרון. כנראה שתושבי עיר זו היו השומרונים, נתון המסתדר עם הכתוב בתוספתא מקוואות, ו', א': "ארץ הכותים טהורה, מקוואותיה ומדורותיה ושביליה טהורות".

בשנת 89 סקר את המקום ד"ר צביקה צוק ומצא גלוסקמא מימי בית שני, תקופה בה השומרונים עדיין לא קברו בגלוסקמאות. על כן ניתן לשער שבתקופת בית שני ישבו במקום יהודים עד לתקופת מרד בר כוכבא, ומאז נתפסה על ידי שומרונים כמו שאמר ר' אבהו: שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותים אחרי המרד" (ירושלמי, קידושין ד', ה"א). אך כנראה המקום עבר לידיים ביזנטיות בתקופת המרד השומרוני.

השומרונים לא השתתפו במרידות היהודים כנגד היוונים והרומאים אך בתקופה זו נרשמו שני אירועים חריגים בין השומרונים לשלטונות. הראשון אירע בשנת 35 לספירה כאשר פונטיוס פילאטוס טובח בשומרונים בהר גריזים, הוא מודח מתפקידו כיוון שהכינוס היה דתי ולא פוליטי. הדבר חוזר על עצמו גם בשנת 69 לספירה.

בשנת 324 מתנצרת האמפריה הרומית. דבר היוצר חוסר יציבות במרקם הדתי בארץ ישראל. חלק מאתרי הקודש המקודשים גם לנוצרים נמצאים במרכז הטריטוריה השומרונית: קבר יוסף, הר גריזים ובאר יעקב בשכם. נזירים העוברים בארץ פורעים ופוגעים בבתי כנסת שומרונים. השומרונים מצידם לא הפגינו רצון פוליטי, אך פגיעה בסטטוס קוו גרמה להם להתקומם. היהודים במרחב לא נפגעו בגלל היותם "עם ישראל הישן" אך הנוצרים ניצלו את הסכסוך היהודי- שומרוני בכדי לפגוע בשומרונים. בין השאר חוקקו חוקים האוסרים על שומרונים לתפקד במשרות ציבור, איסור שיפוץ בתי כנסת ואיסור נישול הירושה מבנים מתנצרים.

בשנת 451 החלו פרעות ראשונים על ידי השומרונים ובשנת 484 פרץ המרד השומרוני הראשון. על פי הכרונולוגיה השומרונית המרד פרץ בעקבות סכסוך על המקומות הקדושים. הסכסוך נפתר בדו קרב כמו בימי דוד וגוליית, כאשר הנציג הנוצרי ניצח את השומרוני בעזרת כשפים. בגרסה הנוצרית אנו מכירים סיפור שונה לגמרי המספר כי במהלך כינוס חג השבועות בכנסיה בשכם, פרץ המון שומרוני לתוך הכנסיה, טבח ופגע במשתתפי הטקס ואף כרת את אצבעות ההגמון. זה התלונן לקיסר זנון שבתגובה הפקיע מידי השומרונים את הר גריזים וכעונש בנה בראשו את כנסיית מרים תאוטוקוס (יולדת האל). כנסיה זו נחשפה וניתן לראותה בגן הלאומי החדש בהר גריזים.

בסך הכל ביצעו השומרונים 4 מרידות במאה וחצי שנים. השומרונים נפגעו קשות, הדלדל מספרם והצטמצם שיטחם. פרופ' יזהר הירשפלד הציע כי כל המצודות הביזנטיות במערב השומרון כגון דיר קלע, דיר סמען, דיר דקלה, חרבת ברקן וחרבת שחאדה, הם חלק מקו מצודות ביזנטי הנועד לאבטח את מישור החוף ולבלום את זליגת המרד השומרוני מערבה.

מחרבת שחאדה נחזור לשביל בסימון השחור ונמשיך איתו לשלוחה מדרום מערב לתל. לאחר 1 ק"מ נגיע לקצה הסימון על שפת מצוק בגובה 7 מטרים. מולינו נחשפת "דולינת אל מחפור". דולינה היא מערה טבעית אשר נוצרה על ידי המסה של מים מתחת לפני הקרקע אך בשלב מסויים התקרה לא נשאה בעומס וקרסה. כתוצאה מכך נחשפה בטן המערה לפני השטח ונוצר לנו בור דמוי מכתש.

מדולינת אל מחפור נחזור 1.5 ק"מ אל הפיצול של הסימון השחור עם הסימון האדום, ונפנה צפונה בסימון האדום. נרד עם הסימון האדום בין עצי החורש, נחצה ואדי ונטפס על השלוחה מצפון. מתחתינו מתגלה נחל קנה המפואר. ירידה של 15 ד' תוביל אותנו אל בריכה בנחל המכונה בריכת הצבים. במקום נפגש הסימון האדום עם שביל עפר המסומן בסימון שבילים שחור.

נחל קנה נזכר בתנ"ך כגבול בין נחלת שבט אפריים לנחלת שבט מנשה: "מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תוצאותיו הימה, זו נחלת מטה בני אפריים למשפחותם" (יהושע, טז', ח'). הייתרון שבקביעת הגבול בנחל קנה הוא כפול. ראשית, אין זה קו דמוני בין שני ערים אלא קו רציף של אפיק הנחל, ולכל אורכו ברור איזה צד שייך לאיזה שבט. ההגיון השני- צריך לזכור כי בעבר לא ציירו מפות אלא "דיברו מפות". וכשיהושע מתאר לשבטי אפרים ומנשה היכן עובר הגבול בניהם, הוא חייב לבחור תוואי שטח ברור כדי שבוודאות יבינו את דבריו. נחל קנה עונה לצורך זה כיוון שאין נחל ברור ומוכר כמותו בסביבה.

מבריכת הצבים נעלה במעלה הנחל על שביל העפר בסימון השחור, ובמהרה יתחלף הסימון לכחול. בנקודה זו ניתן לעלות שמאלה לעבר הישוב קרני שומרון. לאורך הדרך ניתן לראות את מכסי הביוב המספרים סיפור מרשים של שמירת טבע. בעבר, בנחל קנה היה זורם ביוב מכל ישובי הסביבה יהודים וערבים כאחד. בשנת 2006 הסתיים שלב א' של פרוייקט שיקום הנחל ובו חוברו הישובים היהודיים באיזור לקו ביוב שהוטמן לאורך הנחל ולאורכו אנו פוסעים. הפרוייקט ההנדסי היה מסובך כיוון שלא רצו להכניס כלים כבדים לנחל ולפגוע בו, על כן נעזרו הפועלים במסוק אשר הנחית חלק מצינורות הביוב בשטח. בעתיד אמורים להתחבר לקו כ-22 כפרים פלשתינאים.

הליכה קצרה בין פרדסים תוביל אותנו אל המעיין המוכר של נחל קנה "עין אל בצה"-  ע"י עץ אקליפטוס בודד. מעיין יפה אך לעיתים מלוכלך. במקום נבנתה בריכה יפה ועמוקה אך היא אינה מתמלאת לכל גובהה.

מכאן ניתן לעלות בשביל עפר תלול לכיוון הישוב יקיר או להמשיך עם שביל העפר במעלה הנחל עד לחיבור עם כביש יקיר- עמנואל.

את המסלול נתחיל בפארק קנה, פארק משחקים שהוקם ע"י מועצה אזורית שומרון וכולו מותאם לנכים. מהמתקנים שבפארק יורדות מדרגות עד למפגש עם גדר הישוב יקיר. במפגש עם הגדר פונים ימינה והולכים בערך 10 דקות לאורכה עד שמגיעים לשער גדול (מתחת לגני הישוב). כבר בתחילת ההליכה כדאי לצלצל ליאיר, רבש"צ הישוב יקיר, שיבוא לפתוח לנו את השער לשמורה. לאחר שעברנו את השער מתחילים לרדת בשביל 4X4 לכיוון נחל קנה. במהלך הירידה ניתן לראות את נחל קנה הרחב והעמוק.

נחל קנה נזכר בתנ"ך כגבול בין נחלת שבט אפריים לנחלת שבט מנשה: "מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תוצאותיו הימה, זו נחלת מטה בני אפריים למשפחותם" (יהושע, טז', ח'). הייתרון שבקביעת הגבול בנחל קנה הוא כפול. ראשית, אין זה קו דמוני בין שני ערים אלא קו רציף של אפיק הנחל, ולכל אורכו ברור איזה צד שייך לאיזה שבט. ההגיון השני- צריך לזכור כי בעבר לא ציירו מפות אלא "דיברו מפות". וכשיהושע מתאר לשבטי אפרים ומנשה היכן עובר הגבול בניהם, הוא חייב לבחור תוואי שטח ברור כדי שבוודאות יבינו את דבריו. נחל קנה עונה לצורך זה כיוון שאין נחל ברור ומוכר כמותו בסביבה. בגדה הצפונית של הנחל ניתן לראות את קרני שומרון על כל שכונותיה (גינות שומרון, קרני שומרון, נווה מנחם ואלוני שילה), ואת הישוב מעלה שומרון. ניתן גם לראות מבנה ערבי גדול זהו ביתו של סוחר הקרקעות משה זר, ובגבעה הסמוכה את שכונת הקראוונים חוות גלעד הקרויה ע"ש בנו גלעד זר שנרצח.

לאחר 20 דקות של ירידה תלולה יותר ותלולה פחות נתחבר לאפיקו של נחל קנה ע"י עץ אקליפטוס בודד. ע"י העץ זורמת אמת מים הנובעת ב"עין אל בצה"- מעיין יפה אך לעיתים מלוכלך. במקום נבנתה בריכה יפה ועמוקה אך היא אינה מתמלאת לכל גובהה.

לאחר שעצרנו לנוח נחצה את נחל קנה לצידו הצפוני ונתחבר לשביל עפר גדול ולסימון שבילים כחול. בעבר, בנחל קנה היה זורם ביוב מכל ישובי הסביבה יהודים וערבים כאחד. בשנת 2006 הסתיים שלב א' של פרוייקט שיקום הנחל ובו חוברו הישובים היהודיים באיזור לקו ביוב שהוטמן לאורך הנחל ולאורכו אנו פוסעים. בעתיד אמורים להתחבר לקו כ-22 כפרים פלסתינאים. וכיום מתארגן איגוד ערים לאיכות סביבה באריאל לפרוייקט גדול לשיקום הנחל והשמורה.

נתחיל לפסוע לאורך שביל העפר ובמקביל לקו הביוב. לאחר 100 מ' נגיע ל"עין אל חרד" היוצר בריכה טבעית באפיק הנחל. גובה הבריכה חצי מ'. מעין אל חרד נמשיך על שביל העפר, נעבור בין ופרדסי הדרים שמגדלים החקלאים הערביים מנחל. נחצה את זרימת הנחל פעמיים עד שנגיע לפיצול שבילים סמוך לעץ ומבנה חרב. מכאן ניתן לעלות לכיוון הישוב קרני שומרון אך אנו נפנה שמאלה ונמשיך לאורכו של הנחל, ללא סימון.

לאחר 10 דקות נגיע ל"עין שחדה", נביעה היוצאת מן הקיר ובריכת שכשוך קטנה מימין לשביל. רועי האיזור באים הנה להשקות את צאנם. 200 מ' אחר כך, גם בצידו הימני של השביל נמצא המעיין "עין תנור". מעיין הנובע בין הסלעים ויוצר בריכה גדולה ובוצית בייחוד בימי החורף. מולינו רואים את בתי השכונה גינות שומרון הצופים לוואדי.

מעין תנור נמשיך עוד 45 ד' בנחל, נתפתל בין גדותיו עד שנגיע לפיצול שבילים בין טרסות אבנים (במרכז הצומת יש מכסה ביוב ועליו כתוב B.160 בצהוב). בצומת נפנה ימינה ונטפס לכיוון מעלה שומרון. במהלך העליה נעבור סמוך ל חרבת כפר קרע, התיישבות של חקלאים ערבים מהכפרים באיזור. לאחר 10 דקות בעליה נגיע למעיין של תושבי חרבת כפר קרע- "עין קרע". מהמעיין נמשיך לטפס 10 דקות נוספות ונתחבר לכביש הגישה בין הישוב מעלה שומרון לישוב הצעיר אלמתן.

במידה והעדפתם להחנות את רכביכם בשער הישוב מעלה שומרון, תיאלצו לפנות ימינה ולטפס קילומטר נוסף לאורך הכביש, המגיע בסופו לשער הישוב.

טיול מהנה