מפדואל לצרידה
בין הנוף הטרשי של הר אפרים ומעל אפיקו של נחל שילה מעל פרסה מדהימה בנחל- צמחו שני מנהיגים אשר הובילו את עם ישראל בתקופות משמעותיות.
אורך המסלול: 3 ק"מ
משך הטיול: 3-4 שעות
מים: אין מים במסלול, אך מומלץ למלא לפני בבית הכנסת של פדואל.
בטחון ועזרה רפואית: רבש"צ פדואל - 057-7565880
רבש"צ עופרים - 050-3889904
רבש"צ בית אריה - 054-2806804
מפות: 1:50,000 מפת טיולים וסימון שבילים - השרון ומערב השומרון (7). הוצאת החברה להגנת הטבע.
הטיול למיטיבי לכת בלבד.
הגעה לתחילת מסלול:
פונים לכיוון פדואל, נוסעים ישר ולאחר מס' דק' פוגשים ב"כיכר אלימלך" ופונים בה שמאלה (ביציאה השלישית) לעבר הישוב פדואל. ומתקדמים עד לשער הישוב. מחנים את הרכב בחניות הראשוןנות בתוך הישוב וחוזרים רגלית אל השער.
הגעה לסוף מסלול:
משער היישוב פדואל חוזרים חזרה לכיכר אלימלך. בכיר פונים שמאלה-מערבה לכיוון בית אריה, כביש 446. מגיעים לצומת דיר בלוט היושבת על כביש 446 ופונים שמאלה-דרומה. הכביש יורד בתלילות קלה ופיתולים רבים, לאחר סוף הירידה מתעגל הכביש שמאלה ומיד לאחר חציית אפיק הנחל יש פניה לשביל עפר שמאלה, וסימון שביל אדום. בנקודה זו יש מקום להחנות את הרכב משמאל לדרך העפר. למעוניינים- ניתן להשאיר את הרכב בכניסה הצפון מערבית של בית אריה אך הדבר יצריך עליה נוספת ברגל בתום המסלול לאורך הכביש של המוביל לבית אריה.
תיאור המסלול:
המסלול מתחיל מגדר הישוב כ- 50 מ' מחוץ לשער ומסומן בסימון שבילים אדום. השביל יורד ומקיף את הגדר של היישוב פדואל ממזרח, השבל יורד מעט ומגיע אל כתף אשר מעט מתחתיו יש בור מים אשר מימיהם צלולים ומזמינים לרחצה וסימון שקוף מוליך אליו מהשביל.
שבים מהבור אל השביל המרכזי ויורדים בין טראסות חקלאיות כאשר השביל שואף שמאלה ומנווט לו דרך במקביל לטרסה אנכית אשר משמשת תחום בין חלקות של כרמי עצי זית, וניתן לראות שמבדילה בין עצי זית גדולים וזקנים יותר במזרח מאשר אלה הצעירים יותר במערב.
לאחר כ600 מ' השביל חותך את ואדי א- שמית ולאחר חצייתו השביל מטפס מעט כ-200 מ' ולנגד עיננו נשקפת שרידי מצודה ישראלית אשר הגנה על העיר "צרדה" בתק' המלוכה. שמה בפי הערבים המקומיים נקראת בשם "חינדק" אשר פירושה בעברית הינו "תעלה".
ממצודת חינדק ממשיכים במעלה ההר עד שמגיעים אל שביל עפר חום. פונים בו ימינה ולאחר פחות מ100 מ' מטפסים ממנו שמאלה עד לפסגה טרשית דרך מרחב מרובה חציבות ואפילו תעלה חצובה המקלה על ההליכה עד לראש המצוק מעל נחל שילה. זוהי אחת הנקודות היפות ביותר בשומרון הצופה אל אפיקו הרחב והתחתון של נחל שילה בנקודה בה קיים נפתול החד- "הפרסה" של נחל שילה, כמו כן, תצפית יפיפייה על הסביבה.בגבעה שממערב אלינו ניתן לראות את "חרבת בנת בר" המזוהה כשרידי העיר "הצרידה" המוקפת מצוק משלושה עברים.
הליכה קצרה על שפת המצוק ומעט נוטה לעבר המורדות הצפונים של השלוחה מוביליםו אותנו לפתח גדול של מערה מערה קרסטית גדולה ומרשימה אשר צופה אל "הפרסה" וחוצה את הרכס מצד לצד!
מנקודה זו ישנן 2 דרכי ירידה המתחברות זו לזו. הראשונה ממשיכה בסימון האדום לאוכף למרגלות חרבת בנת בר ויורד צפונה ומקיף את המצוקים. אך האפשרות היפה יותר היא לחצות את המערה מצידה הצפוני של השלוח לצידה הדרומי, לרדת מדרגת סלע ביציאה ולצעוד על שביל עיזים ברור מערבה עד לחיבור עם השביל האדום.
בנקודת החיבור בין שתי האפשרויות ממשיך הסימון האדום מערבה בתחתית המצוק ולאחר כ200 מ' יורדים בשלוחה דרומה בין מטעי זיתים ובורות מים מודרנים. חלקה השני של הירידה בין טרשים ומדרגות סלע המובילים לעבר אוכף צר. על גב האוכף מכלאת צאן בתוך מבנה רבוע שנראה ששימש בעבר כמצודה בתק' המלוכה, מצודה זו תפקידה היה להגן על הדרך העולה לעיר צרידה מכיוון מערב. מהאוכף יורד השביל ימינה- מערבה ומתחבר לואדי א-שמית. מהחיבור עם הנחל הדרך הופכת להיות נוחה וברורה.
לאחר הליכה של כחצי ק"מ השביל בואדי מתחבר לערוץ הנחל הראשי באזור- נחל שילה. הליכה של כ100 מ' מערבה מובילה לסוף מסלול- לכביש 446, במקטע המחבר בין פדואל מצפון לבית אריה מדרום.
אנשי צרידה
שתי דמויות מוכרות ומשמעותיות יצאו מן העיר צרידה. הראשון הוא "ירבעם בן נבט אפרתי מן הצרידה", אשר התנ"ך לא עושה לו הנחות ומציג אותו כחוטא ומחטיא. אל מולו ניצב נשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות ר' יוסי בן יועזר איש צרדה" אשר מצוטט בפרקי אבות: "יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם" (בבלי, סנהדרין, ק"א, ע"ב).
כדי להבין את משמעות הסיקור החיובי או השלילי של האנשים הללו מוטב להסתכל גם ברקע הדברים. סיפוריו של ירבעם בן נבט בתנ"ך נרשמו על ידי סופרי יהודה בזמן פיצול הממלכה ועל כן דמותו חד גונית ומוקצנת לרעה בעוד בגמרא מסופר על ירבעם בן נבט: "וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה מאי בשלמה חדשה אמר רב נחמן כשלמה חדשה מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי..."
יוסי בן יועזר היה נשיא הסנהדרין בתקופתם של החשמונאים. התגייסותו והגב אשר נתן למרד והקריאה שלו להידבק בתלמידי החכמים בתקופה בה האיום המרכזי הוא על היכולת להיות יהודי ציירה אותו כמנהיג ללא פשרות.
גלריית תמונות
